אביטל, מנהלת פרויקט TEN גאנה.

עפרי הגיעו אלינו למרכז תן גאנה, בינואר 2023, זו הייתה המשלחת הראשונה שלי במנהלת, ומאוד התרגשתי לקראת מה שמצפה. עפרי הגיע עם עוד 11 ישראלים.

הזכרונות מעפרי הם רבים, הוא היה דמות משמעותית ודומיננטית בבית. בדרכו השקטה אך המאוד אסרטיבית, הוא הצליח להטביע את חותמו בכמה אפיקים שונים. ראשית מבחינת ההתנדבות עם הילדים, הוא לימד ופעל איתם בסבלנות אין קץ, תמיד היה קשוב ורגיש, באופן מעורר יראה, כמו כן, הוא מאוד השקיע בתכנים אותם לימד, מאוד העמיק ותמיד יצא מגדרו שהשיעורים יהיו מושקעים, יצירתיים ומעוררי מחשבה. הוא היה אחראי פרויקט המרכז החינוכי שלנו וככזה, הוא היה אמון על יצירת הרבה מאוד תוכן על בסיס שבועי, תמיד עשה זאת במלא הרצינות, דייק בזמנים, ועודד את האחרים להשקיע.

החיים של המתנדבים בתן הם כידוע חיי שותפות וקומונה, הקבוצה מתנהלת במיקרוקוסמוס ייחודי, מלמדים יחד, מבשלים יחד, מטיילים יחד, חולקים מרחבים יחד. הפרט מהר מאוד מבין שהוא יותר חלק מקבוצה מאשר כל דבר אחר. אני זוכרת היטב שבתחילה עפרי קצת חשש מזה, איך ימצא זמן פרטי לעצמו? איך ימצא פינה שקטה? הסברתי לו שמתנדב בהחלט יכול למצוא את הפינה השקטה ובמהרה הוא אכן מצא. אהבתי מאוד לראות אותו מנצל את דקות ההפוגה בין פעילות לפעילות, כמעט תמיד עם ספר או כותב, או מצייר, או משרטט. עפרי היה יצירתי מאין כמוהו, ניצל כל דקה לחקור משהו חדש, לרדת לעומק רעיון או תפיסה.

מעבר לכך, אחרי זמן מה, בו באופן טבעי עולים מתחים וסוגיות סוערות בתוך הקבוצה, לשמחתי, באופן הכי לא פורמלי עפרי לקח על עצמו את התפקיד המדברר והמתווך: אחרי 3 שבועות בגאנה, הוא ביקש ממני לכנס את הקבוצה בכדי שהוא יוכל להנחות מעגל שיח פתוח, לאוורר בעיות, טענות ומענות בין המתנדבים לבין עצמם. כמובן שאישרתי את זה והוא הנחה את המפגש הזה באופן מעורר השראה, איפשר לכולם לדבר, שמר על שיח מכבד וקידם את השיחה כך שיגיעו לפתרונות מספקים לכולם. הקבוצה כולה לקחה צעד קדימה מאותו יום, ונוכחות השיחה הדהד לעוד זמן רב.

עפרי ראה והרגיש הכל באופן ממש מוגבר. הייתה לו נטייה לרצות לתקן דברים, אם זה יחסים בין אנשים או אם זה ספה שבורה, לא נגמר לו המרץ לרוץ בין משימה למשימה. אני אגיד שאני שנה פה ועוד לא היה פה מתנדב אחד חוץ מעפרי, שבלי יותר מילים, ראה משהו לתקן, להוסיף בבית מבחינה לוגיסטית וקפץ למשימה.  הוא בנה מדף לחדר השינה, התקין ידיות חסרות בדלתות, תיקן ספה שבורה לחלוטין והחזיר אותה לשימוש. לא עשה מזה סיפור, ראה משהו שאפשר לתקן, ביקש כלי עבודה ותיקן.

עפרי יצר קשרים טובים עם המתנדבים, וחלק מהקשרים אפילו היו קרובים יותר. אחת המתנדבות ועפרי נהיו צמד חמד בלתי פריד לתקופה והיה כיף לראות אותם מתהלכים ברחובות ויניבה או בים, עם כובעים רחבי שוליים, משקה קר וחיוך, תמיד מדברים וצוחקים ומתעמקים. היא כמוהו, בחורה חוקרת במהות.

תמיד היה חוזר מאושר מטיולי סוף השבוע עם סיפורים ושיזוף, היה ניכר שזה חלק סופר חשוב בשבילו ואכן לא הופעתי לראות שאחרי גאנה הוא המשיך להעמיק בטיול באפריקה. מאוד שימח אותי. קראתי את הפוסטים שלו על הטיולים. הכל שם: הסקרנות, האכפתיות, הצניעות, החוכמה, הרגישות, הכל כתוב שם.

הצוות ואני שבורי לב מלכתו של עפרי, אהבנו אותו באמת ובתמים, הערכנו אותו מעומק ליבנו, היו עוד דברים עליו אחרי שהסתיים המחזור, הוא אחד כזה שתמיד נזכרים בעוד משהו ועוד משהו לגביו.

כל מי שזכה לשהות במחיצתו בחייו הקצרים, זכה ללמוד ולאהוב הרבה. לאלוהים הפתרונות מדוע זה היה צריך להסתיים, אבל כן אומר, שהוא השאיר חותם גדול, על הרבה אנשים, ילדים, ישראלים, גנאים פה בשהות שלו. יש ויהיה לו תמיד מקום בלב שלנו

משתתפת בצערכם הגדול. אני פה בשבילכם אם תרצו. אביטל ברק, 4.1.2024