ילדות

עפריקי ילד קסם עם עיניים מחייכות, ברק שובבי וסקרנות אינסופית. גדל ביחד עם יפתח כמעט כמו תאומים. כשהצטרפו מיקה ונטע החגיגה רק גדלה.

עפרי גדל מאז לידתו בקורנית והכיר את כל האנשים, הילדים והכלבים בקהילה. הוא התחנך בגני היישוב וכשגדל הלך לבית ספר הר שכניה. כשהיה בכיתה ד' הצטרף לתנועת הנוער יחד עם שאר ילדי שכבתו, בשלב מאוחר יותר הדריך שכבות צעירות והיה פעיל בקן.

כבר כפעוט זיהינו את חוש ההתמצאות המטורף שלו.
כשהיה יוצא ביחד עם יפתח הוא היה אחראי למצוא את הדרך חזרה

ציטוטים מהילדות:
בן שנתיים וחצי:
"אמא, תני לי עוד מלפפון, נשאר לי רק השיח" (הפטרוזיליה בסלט)"
"הפיצורניים שלי ארוכות"
"הגרבה הזאת מלוכלכת"

בטיול- הנה פרח ציפור גננת (ציפור גן עדן)

בן שלוש- הנה גלגל פנצ'ור

עפרי- תראו איזו ציפור יפה!
יפתח- זה שחרור
עפרי- נכון, כי יש לו מקור כתום…

עפרי מסתכל הרבה זמן על תמונה של סבא צבי- "אבל למה אין לו קרניים?"

בן שלוש וחצי- "אסור להתקרב לשפת המצוק כי יכול לקרות חס וחלילה "

בן ארבע- היה לי משעמם בגן, לא מצאתי תעסוקה ולא תרגועה

בן שש- (בשיחה על אישי ומשפחתי)- הילקוט שלי לכיתה א' יהיה אישי, הבטן של אמא משפחתית כי כולנו עברנו בה…

בן שש וחצי- אמא, הכנת עוגת פסולת? (סולת)